שיחון עברי ערבי לתייר הישראלי

שיחון עברי ערבי המאפשר ללמוד משפטים של השפה ולדבר עם אנשי דוברי השפה הערבית

שיחון עברי ערבי יכול לשמש אותך לכל מקרה בחיים – ככה תהיה מוכן בכל מצב!

מי שמכיר ועוקב אחרינו קצת,
יודע שאנחנו תמיד אומרים ומדגישים כמה חשוב זה לדבר ערבית מדוברת בארץ.

כל מי שחי בארץ ולא יודע לדבר ערבית מפספס כל-כך הרבה חיבורים ורגעים יפים.
כמו סיפור על הילדות של המוכר בשוק, שיחה קצרה עם הרופא בבי'ח, הבעת תודה לשליח של שופרסל, לברך בבוקר טוב את המאבטח בכניסה לביטוח לאומי ועוד אלפי סיטואציות.

נכון שרוב אזרחי ישראל הערביים יודעים לדבר עברית מצויינת, אבל עדיין – כאשר מדברים עם אדם בשפת האם שלו, משהו משתנה, עוד מחסום נשבר ונוצר חיבור מיוחד.

לקבלת שיחון עברי ערבי שימושי ליום – יום בישראל לחצו כאן.

גם לתיירים מאז ומתמיד היה יתרון גדול לדוברי ערבית.
דוברי ערבית קיימים בכל העולם!
ובחו"ל ישנן הזדמנויות שלא תוכלו למצוא בארץ.

בתחילת 2020 (ממש שניה לפני פרוץ הקורונה),
השתחררתי משירות קבע בצה"ל וטסתי לטייל באירופה.

יום אחד הסתובבתי בצרפת,
חיפשתי ארוחת צהריים זריזה ומצאתי מסעדה לבנונית קטנה.

נכנסתי ואמרתי "אֵסְסָלַאם עָלֵיכֹּם" ומיד המוכר ענה לי "וָעַלֵיכֹּם אֵסְסָלַאם".
עשינו שיחה קצרה בערבית תוך כדי שאני מבקש ממנו לשים לי בפיתה "בָּנְדוֹרַה" (עגבניה) ולא לשים בָּצַל (בצל).

שמעתי סיפורים מעניינים על חייו של המוכר בבירות ועל המצב הפוליטי כיום בלבנון.
אין ספק שהשפה המשותפת היא שיצרה בקלות את החיבור הטבעי.

עוד סיפור מעניין שקרה לחבר שלי בחו"ל – גם הוא דובר ערבית.
אותו חבר (נקרא לו איתמר לצורך הסיפור) ישב במסעדה באנגליה בסוף שנת 2018,
ומאחר והמלצרית הייתה ערביה, את האוכל הוא הזמין בערבית.

המלצרית שאלה אותו מאיפה הוא ולאחר שהשיב לה שהוא מישראל,
נפתחו לה העיניים והיא רצה פנימה למטבח.

איתמר חשב שנקלע לסיטואציה לא נעימה ולא ידע למה לצפות.
לאחר כמה דקות יצאה המלצרית מהמטבח עם אישה מבוגרת לבושה בסינר.

האישה סיפרה (בערבית כמובן) שהיא אמא של המלצרית וששתיהן פליטות שהגיעו מסוריה. האישה המשיכה וסיפרה שלבת שלה הייתה בעיה חמורה בלב ושבזמן המלחמה לא הייתה גישה וציוד בבתי החולים בסוריה.

איתמר תיאר שהאישה סיפרה לו בדמעות איך היא והבת שלה נכנסו לטיפול בישראל עם עוד אוטובוס שלם מלא בילדים ולאחר שבוע וחצי של אשפוז חייה של הילדה נצלו.

האישה ביקשה מאיתמר למסור תודה "לעם ישראל".

בתקופה האחרונה נפתחו המון אופציות לישראלים לסיוע ולבקר במדינות ערב,
בעיקר באיזור המפרץ.

אמנם במדינות אלו ישנם יותר מקומיים אשר יודעים לדבר אנגלית, אך עדיין זהו יתרון גדול מאוד לדעת לתקשר בערבית מכמה סיבות:

  1. אוליי במקומות המתויירים יותר כן ידעו לדבר איתכם באנגלית, אבל מי שמעניין אותו דווקא לבקר במקומות האותנטיים – שם לא בטוח שידעו לתקשר איתכם באנגלית ברמה טובה.
  2. לדבר עם מקומיים בשפתם זה מראה על כבוד והבנה הדדית.
  3. וכמו שהזכרנו קודם, כאשר מדברים עם אדם בשפת האם שלו – המחסומים יורדים, כל הבעות הפנים משתנות והיחס נהיה חם יותר.  

בכדי שכל ישראלי שטס לחו"ל יוכל לחוות את הסיטואציות והרגעים המיוחדים האלו,
יצרנו עבורכם שיחון עברי – ערבי שתוכלו להדפיס ולגזור בצורת פינקס כיס.

בשיחון יש 104 משפטים בערבית מדוברת הכתובים בתעתיק (אותיות עבריות שכתובות בדיוק איך שנשמעת המילה בערבית).

השיחון מחולקים לכמה נושאים – היכרת ונימוסים, במטוס, בשדה התעופה, במלון, במונית, במסעדה ובשוק.

כך תוכלו למצוא במהירות את המשפטים הרלוונטיים לכם. 

להורדת השיחון לחצו כאן.

שיחון עברי – ערבי שימושי

100 משפטים בערבית לשיחה יומיומית

אֵסְסָלַאם עָלֵיכֹּם, אָהַלַן וֻסָהַלַן!

אנחנו צוות "פָנַאן", תְשָרַפְנַא – נעים להכיר. את השפה הערבית המדוברת למדנו במסגרת שירותנו הצבאי בחיל המודיעין. לאחר השחרור מצה"ל, נתקלנו באינספור סיטואציות בהן השתמשנו ודיברנו בשפה הערבית וכך הבנו עד כמה שפה זו חשובה בארץ הקטנה שלנו. מצד שני, ראינו כמה דוברי השפה שאנו מדברים איתם בערבית מופתעים מכך שאיננו ערבים ועם זאת יודעים לדבר ערבית. זה לא צריך להיות משהו מפתיע! אנחנו מאמינים שכל אחד ואחת שחיים פה, חייבים לדעת לדבר ערבית.

לכן הקמנו את "פנאן – לדבר ערבית"

יצרנו קורס שלם ללימוד ערבית מדוברת ממש מהבסיס שלה ועד צורות הדיבור הכי מתקדמות. במשך יותר משנה חיברנו חומרים, סידרנו, ערכנו, בדקנו, הקלטנו, תיקנו, התייעצנו ודייקנו עד שלבסוף יצא לנו קורס אינטרנטי מקיף שילמד כל ישראלי לדבר ערבית ברמה גבוהה. מההתחלה ידענו שאת הקורס הזה אנחנו ננגיש לכולם במחיר עלות (לכיסוי עלויות) בכדי שכמה שיותר ישראלים יוכלו ללמוד בעזרתו לדבר ערבית שוטפת.

הקורס הושק בחודש יולי 2020 ותוך 4 חודשים כבר 750 תלמידים למדו בעזרת הקורס לדבר ערבית – והתגובות מדהימות! כמובן שאנחנו ממשיכים כל הזמן לשפר ולהוסיף תכנים לקורס. מאוד מרגש אותנו לראות אלפי ישראלים לומדים לדבר ולתקשר בערבית בעזרת התכנים שלנו!

שיחון עברי – ערבי שימושי חינמי

כחלק מהמטרה שלנו ללמד כמה שיותר ישראלים לדבר ולתקשר בערבית ברמה גבוהה, הכנו שיחון עברי-ערבי שימושי ליומיום. בעזרת השיחון תוכלו להגיד משפטים שלמים בערבית בכל מיני סיטואציות ולשפר את התקשורת והחיבור עם הסובבים אתכם.

מה יש בשיחון?

השיחון כולל 100 משפטים שימושיים ונפוצים בערבית מדוברת בלהג הפלסטיני.
השיחון מחולק ל- 5 נושאים: היכרות ונימוסים, במסעדה, בשוק, באוניברסיטה ובמוסך.
תחת כל חלק כתוב משפט בעברית ואחריו כתוב איך להגיד אותו בערבית.
השיחון כתוב בתעתיק עברי. כלומר, המילים הערביות כתובות באותיות עבריות וכך אות עברית כנגד אות ערבית תוכלו לקרוא ולהגות את המילים הערביות בצורה נכונה ומדוייקת. כללים לקריאת התעתיק תמצאו בדף הראשון של המילון.
את המילון ניתן להדפיס, לגזור ולחבר כשיחון כיס ולהשתמש בו בכל מקום (ראו סרטון להכנת השיחון).

רגע לפני שאתם מדפיסים את השיחון ומתחילים והשתמש בו..
לא לפחד! אל תחששו לפתוח את הפה ולדבר בערבית. גם אם זה מרגיש לכם שאתם "מציקים" או שאתם לא באמת יודעים איך להגיד את המשפט בערבית – תנסו. הניסיונות האלו זה הלמידה הכי טובה, יותר מכל קורס, מורה פרטי לערבית או למידה תיאורטית אחרת. פשוט לדבר. אז נכון, אולי בהתחלה יתקנו אתכם או שלא ממש "יזרמו" אתכם, אבל מה אכפת לך?? את התרגול שלך עשית. וזה מה שחשוב.

אנחנו מאמינים שככל שיותר ישראלים ידעו לדבר ולתקשר בערבית, כך נוכל ליצור יותר קשרי ידידות וסביבה נעימה יותר לכולנו. לכן אנחנו מבקשים ממכם להפיץ את השיחון הזה לכמה שיותר אנשים! הבנתם נכון. אמנם השיחון מוגן בזכויות יוצרים, אך אנו מאשרים לכם להעתיק את השיחון הזה כמה פעמים שתרצו ולהפיץ אותו לכמה יותר אנשים.

אִנְשָאלַלה השיחון הזה יהיה השלב הראשון בלמידה רחבה יותר של השפה הערבית. ברגע שאנשים יראו שערבית ועברית הן שפות כל-כך דומות ושלדבר ערבית זה לא כל-כך מסובך, זה ייתן להם מוטיבציה להשקיע יותר בלימודי הערבית.

השלב הבא יהיה לצפות בתכנים נוספים:

לימוד בדיחה בערבית
ספריית הוידאו של פנאן
קריאת ספרון בערבית
ללמוד מילים דומות בעברית וערבית
ולבסוף כמובן, מי שירצה להביא את עצמו לרמה של דיבור ערבית שוטף ברמה הכי גבוהה שיש, יוכל לעשות זאת בעזרת הקורס השלם שלנו. תוך למידה נוחה מכל מקום ובכל זמן, כל אחד יוכל ללמוד בקצב שלו ולאט לאט לפתח יכולת דיבור ערבית שוטף. הקורס בנוי בצורה מדורגת וחכמה ומכיל אלפי תרגולים כך שהוא מתאים למתחילים ולמתקדמים כאחד. כל אחד ימצא את הרמה המאתגרת אותו ושם הוא יתחיל ללמוד ולהשתפר.

להורדת שיחון עברי-ערבי בחינם לחצו כאן.

אָהַלַן וֻסָהַלַן למשפחת פנאן!

125 מילים דומות בערבית ובעברית

לכולם ידוע שערבית ועברית הן שפות מאוד מאוד דומות. שתיהן שפות שמיות, מה שאומר שהן מורכבות על אותם חוקים בסיסיים וצורות דיבור.

על כמה שחוקי השפה דומים תוכלו לקרוא במאמר שכתבתנו "ערבית ועברית שפות אחיות". הפעם, נחשוף בפניכם שיש מאות (!) מילים דומות בעברית ובערבית. כחלק מהקורס השלם של "פנאן לדבר ערבית" יצרנו מילון ערבי עברי עצום, ממנו הוצאנו 125 מילים כמעט זהות בערבית ובעברית ואותן אנו הולכים ללמוד במאמר זה.

אז כמו שנראה ממש עוד רגע, בשפה הערבית יש מאות מילים שדומות כמעט לגמרי למשמעותן בשפה העברית. זה אחד היתרונות הגדולים שלנו, דוברי העברית, שמעוניינים ללמוד לדבר ערבית מדוברת. ישנן המון המון מילים בערבית שדומות לעברית, כך שמספיק שנכיר אותן פעם אחת והן כבר נכנסות לנו לראש בקלות.

שימו לב שישנן קבוצות שלמות של מילים באותם הנושאים, שכולן דומות לעברית. דוגמא מצוינת לכך ניתן לראות בשמות בני המשפחה:

בני משפחה:

  1. אָבּ – אבא
  2. אֻם – אמא
  3. וָלַד – ילד
  4. בִּנְת – בת
  5. אִבֵּן – בן
  6. אָח' – אח
  7. אֻחְ'ת – אחות

שימו לב כמה המילים דומות וכמעט זהות. כך גם מישהו שאינו יודע כלל לדבר ערבית יוכל להבין ש"וָלַד" זה "ילד" או ש"אֻחְ'ת" זה "אחות".

עוד קבוצת מילים בערבית שמאוד דומה לעברית אלו איברים.

איברים:

  1. אִיד – יד
  2. עֵין – עין
  3. רָאס – ראש
  4. אָנְף – אף
  5. כִּתֵף – כתף
  6. בָּטֵן – בטן
  7. כִּבְּד – כבד
  8. שָעַר – שיער
  9. אָצְבַּע – אצבע
  10. דָם – דם
  11. מֻח' – מוח

ועוד כמה קבוצות מילים.

חיות:

  1. כָּלְבּ – כלב
  2. חְמָאר – חמור
  3. אָרְנַבּ – ארנב
  4. גָ'מַל – גמל
  5. דָבּוּר – דבור
  6. דֻבּ – דוב
  7. דִ'יבּ – זאב
  8. חָלְזוֹנֵה' – חילזון
  9. וָעְל – יעל
  10. נִמֵר – נמר
  11. נָמְלֵה' – נמלה
  12. סָרַטַאן – סרטן
  13. ת'וֹר – שור

משולחן האוכל:

  1. גִ'בְּנֵה' – גבינה
  2. סָלַטַה' – סלט
  3. לָיְמוּן – לימון
  4. בָּטִיחַ'ה' – אבטיח
  5. תוּת – תות
  6. רֻמָאן – רימון
  7. תָמַר – תמרים
  8. תֻפָאחַה' – תפוח
  9. עָנַבּ – ענבים
  10. זָיְתוּן – זיתים
  11. פִלְפֻל – פלפל
  12. סֻכָּר – סוכר
  13. מִלֵח – מלח
  14. בָּצַל – בצל
  15. גִ'זֵר – גזר
  16. כָּאס – כוס
  17. מָיֵה' – מים
  18. טָחִינֵה' – טחינה
  19. סָכִּינֵה' – סכין

בנוסף לשמות עצם רגילים, ישנם גם המון פעלים דומים בערבית ובעברית.

פעלים:

  1. קָרַא – קרא
  2. קָאם – קם
  3. לִבֵּס – לבש
  4. כָּתַבּ – כתב
  5. אָכַּל – אכל
  6. אִתְאָחַ'ר – איחר
  7. בָּכַּא – בכה
  8. דָ'כַּר – זכר
  9. רָבַּח – הרוויח
  10. רָכַּבּ – רכב
  11. קָרַבּ – התקרב
  12. זָרַע – זרע
  13. מָאת – מת
  14. מָנַע – מנע
  15. סָאַל – שאל

מקצועות:

  1. טָבַּאח' – טבח
  2. נָגַ'אר – נגר
  3. דָכְּתוֹר – דוקטור
  4. בָּנַא – בנאי
  5. צָיַאד – צייד
  6. מִכָּאנִיכִּי – מכונאי
  7. שֻרְטִי – שוטר

קבוצה מאוד חשובה שעוזרת לנו רבות להרכיב משפטים בערבית ולהתבטא בצורה נכונה, הם שמות הגופים. ברגע שאנו יודעים להגיד "אני"/"אתה"/"את" וכו', רמת דיבור הערבית שלנו עולה פי כמה וכמה. וכששמות הגופים בערבית כל-כך דומים לעברית זה בכלל כיף.

גופים:

  1. אָנַא – אני
  2. אִנְתֵ – אתה
  3. אִנְתִי – את
  4. הֻוֵ – הוא
  5. הִיֵ – היא
  6. נִחְנָא – אנחנו
  7. אִנְתוּ – אתם / אתן
  8. הֻם – הם / הן

כל שאר המילים לא מרוכזות בקבוצה מסויימת, אך הוספנו אותן בכל זאת כי אלו מילים ערביות שמאוד דומות לעברית ומאוד יעילות כך שאתם פשוט חייבים להכיר אותן:

  1. שָמְס – שמש
  2. סָמַא – שמיים
  3. לָא – לא
  4. בֵּית – בית
  5. יוֹם – יום
  6. לֵיל – לילה
  7. אֻסְבּוּע – שבוע
  8. סָנַה' – סנה
  9. סָאעַה' – שעה
  10. סָלַאם – שלום
  11. אָסִיר – אסיר
  12. מָאכִּנֵה' – מכונה
  13. בָּנְכּ – בנכ
  14. בִּרְכֵּה' – בריכה
  15. גִ'דָאר – גדר
  16. גָ'הְנַם – גהינום
  17. גְ'נֵיְנֵה' – גינה
  18. מָטַר – מטר, גשם
  19. גִ'סֵר – גשר
  20. דָלוּ – דלי
  21. מָרַאיֵה' – מראה
  22. קָרִיבּ – קרוב
  23. זְבָּאלֵה' – זבל
  24. דָ'הַבּ – זהב
  25. דָ'נַבּ – זנב
  26. תָלְפִיזְיוֹן – טלוויזיה
  27. מָטְבַּח' – מטבח
  28. מִתֵר – מטר
  29. שָמְסִיֵה' – שמשיה
  30. מָלִכּ – מלך
  31. מָלִכַּה' – מלכה
  32. מִפְתַאח – מפתח
  33. מָפְתוּח – פתוח
  34. מְרָבַּע – מרובע
  35. מְתָ'לַת' – משולש
  36. נָהַר – נהר
  37. סָלֵה' – סל
  38. צָאלוּן – סלון
  39. סָפִינֵה' – ספינה
  40. עָשְבּ – עשב
  41. סוּאָל – שאלה
  42. סוּק – שוק
  43. כָּוְכַּבּ – כוכב
  44. כָּמִיֵה' – כמות
  45. אִמְתִחַאן – מבחן

עכשיו כשאתם יודעים שבערבית ועברית גם חוקי השפה מאוד דומים וגם יש המון מילים דומות, אולי תצליחו להבין למה אנחנו מתכוונים כאשר אנו אומרים ש "כל מי שיודע לדבר עברית יכול ללמוד לדבר גם ערבית ללא קושי רב".

הכנו לכם שיעור קצר שילמד אתכם לספר בדיחה יפה בערבית מדוברת ונחשו למה יהיה לכם קל ללמוד את הבדיחה.. נכון מאוד, כי רוב המילים בה מאוד דומות לעברית.

לחצו כאן ללימוד בדיחה קצרה בערבית.

המאמר נכתב ע"י הצוות של "פנאן לדבר ערבית"

7 שיטות מנצחות לשינון אוצר מילים חדש

ללמוד שפה חדשה זה לא דבר קל ועם זאת, כולנו עושים זאת. חלק לומדים במסגרת בית הספר או האוניברסיטה, חלק לומדים לטובת מעבר מגורים או החלפת מקצוע וחלק מחליטים ללמוד שפה חדשה לטובת העשרה או אתגר אישי. לכל שפה יש חוקים שונים משלה וכל שפה יש ללמוד בדרך ובטכניקה שונה. שפות שמיות (עברית/ערבית לדוגמא), לא נלמד באותה הצורה כמו אנגלית, ספרדית או צרפתית, אך בהחלט יש מכנה משותף חשוב מאוד בכל השפות בעולם והוא שינון אוצר המילים!

בלימוד כל שפה חדשה, ולא רק בלימוד ערבית מדוברת, יש נוסחה בסיסית שאומרת:

הטמעת חוקי השפה + שינון אוצר מילים רחב = דיבור השפה ברמה גבוהה

בעזרת חוקי השפה אנו לומדים כיצד יש להרכיב משפטים, להטות פעלים ולדבר ביחיד או ברבים. ובאשר לאוצר המילים, ככל שהוא יהיה רחב יותר וככל שנכיר יותר מילים, נוכל להתבטא בצורה רחבה יותר ולשוחח על כל נושא העולה בראשנו. מאחר ששינון אוצר מילים זוהי יכולת שנצטרך לפתח ולא משנה איזו שפה נרצה ללמוד, חשוב מאוד להכיר את הדרכים היעילות ביותר לשנן מילים שיישארו לנו בראש לאורך זמן. הרי כבר אמרנו, ככל שנדע יותר מילים, היכולת שלנו להתבטא תהיה גבוהה יותר. ריכזנו 7 שיטות מצוינות שישפרו לכם פלאים את יכולת שינון אוצר המילים.

כרטיסיות –

כרטיסיות זוהי הצורה הבסיסית והטובה ביותר לשינון אוצר מילים בערבית או בכל שפה אחרת. אם לדוגמא אנו מעוניינים ללמוד לדבר ערבית, על כל כרטיסייה תהיה כתובה מצד אחד המילה בערבית ומצד שני המילה בעברית. שיטה זאת עדיפה על שינון מתוך רשימה לדוגמא, מכיוון שהמוח שלנו מהר מאוד מצליח להתרגל לסדר הופעת המילים. דבר זה גורם למוח "לרמות" אותנו ולתת לנו הרגשה שאנחנו מכירים את המילים, אך בפועל אנו פשוט זוכרים את סדר המילים ברשימה או בטבלה. השימוש בכרטיסיות נותן לנו אפשרות לשלוף כל פעם כרטיסייה אקראית וכך שינון המילים הרבה יותר אפקטיבי. בנוסף, כאשר אנו משננים מילה מכרטיסייה, כל תשומת הלב שלנו מופנית אל אותה המילה הספציפית ולא אל מילה אחת כחלק מרשימה ארוכה.

ישנן כמה אפשרויות לעבוד עם כרטיסיות:

לגזור נייר בצורת ריבועים ולכתוב בעצמכם את הכרטיסיות. ישנה גם אפשרות לסדר במחשב בקובץ וורד את המילים ותרגומן, ולהדפיס דפים בצורה דו צדדית.
Quizlet – קוויזלט זהו אתר (ואפליקציה) מאוד מוכר לשיפור הלימודים. באתר תמצאו כל מיני צורות לימוד חוויתיות כמו משחקים וחידות וגם פלטפורמה חינמית ליצירת כרטיסיות. את הכרטיסיות תוכלו ללמוד ולשנן גם מהסמארטפון שלכם.

לשנן בקבוצות קטנות –

אם תצטרכו לשנן 100 מילים חדשות ביום אחד, אתם חושבים שתצליחו לעמוד במשימה? 100 מילים זו בהחלט קבוצה גדולה של מילים ולזכור את כולם זאת משימה לא פשוטה בכלל. אבל, אם תצטרכו לשנן רק 10 מילים חדשות, כמה זמן תצטרכו בשביל לעשות זאת? כנראה שלא יותר מ 5-10 דקות. ולכן, אם נניח כל שעה עגולה תעצרו לחמש דקות ותשננו 10 מילים חדשות, עד סוף היום תדעו 100 מילים חדשות ואף יותר.

לכן, נסו לשנן כ-10 מילים חדשות, לאחר כשעה שננו 10 מילים נוספות ובנוסף עברו פעם נוספת על קבוצת המילים הראשונה אותה שיננתם וכך הלאה. כל שעה הוסיפו כמה מילים חדשות וחזרו לשנן שוב את קבוצות המילים הקודמות. כאשר משננים קבוצה קטנה של מילים, קל לזכור אותן לטווח הקצר וכאשר משננים את אותן המילים בהפרשים גדולים (כל שעה-שעתיים ולאחר מכן כל כמה ימים) ניתן להטמיע את אותן המילים גם לזכרון לטווח הארוך.

מילים "קלות" ומילים "קשות" –

אז יש לנו כרטיסיות ושמנו תזכורות כל שעה עגולה לשנן כמה מילים, אבל מה עכשיו?

מהר מאוד תשימו לב שבעיקר בערבית יש מילים שקל לזכור, מפני שהן דומות למשמעות שלהן בעברית. לדוגמא, בֵּית = בית או כָּלְבּ = כלב. ישנן גם מילים אשר רק מזכירות את התרגום שלהן כמו מֻבָּאשִר = ישיר, סָלַאם = שלום או כֻּרְסִי = כורסא/כיסא. לעומת זאת ישנן מילים אשר אין כל קשר ביניהן ובין התרגום שלהן ואותן יהיה יותר קשה לזכור ולהטמיע בראש.

מכיוון שיש מילים שנצטרך להשקיע בהן יותר זמן בכדי לזכור אותן, נרצה לחלק את המילים לקבוצות. לאחר שהתחלנו לשנן קבוצת מילים, נתחיל להבין מה הן המילים הקלות אותן אנו זוכרים, ומה הן המילים הקשות (והמעצבנות) שפשוט לא נכנסות לנו לראש. הדבר הבא שנעשה הוא ליצור רשימה של מילים קלות ורשימה של מילים קשות. אם על רשימת המילים הקשות נעבור ונשנן בערך פעם בשעה, על רשימת המילים הקלות נעבור פעם ביום. מספיקה פעם אחת ביום כדי לוודא שהן מוטמעות טוב בראש, אחת ולתמיד. כך אנו לא מבזבזים זמן ואנרגיה על שינון מילים שכבר מזמן הטמענו ואת אותו הזמן מנצלים לשנן מילים קשות יותר.

לפזר פתקים בבית –

ישנה שיטה חוויתית ויעילה במיוחד לשינון אוצר מילים והיא לתלות שלטים ברחבי הבית (והמשרד אם מתאפשר). לא סתם שלטים, קחו פתק מספיק גדול כדי שתוכלו לכתוב עליו מילה בגדול. לדוגמא נרשום את המילה "בָּרַאד" אשר את התרגום שלה הוא מקרר ואת הפתק הזה נתלה על…..המקרר! כך נוכל להכין פתקים נוספים כמו "בָּאבּ" (דלת), "טָאוְלֵה" (שולחן), "לָמְבַּה'" (מנורה) ועוד. שיטה זאת מאוד יעילה מכיוון שכאשר אנו רואים מול עיננו את המשמעות של אותה המילה, היא נטמעת טוב יותר בראשנו. כאשר אנחנו באים לפתוח את המקרר ורואים את הפתק "בָּרַאד" מולנו, התרגום של המילה מקבל משמעות מוחשית ועוזר לנו להכניס לראש את המילים טוב יותר.

שילוב בשיח היומיומי –

לא צריך לדעת להרכיב משפטים שלמים כדי להתחיל לתרגל דיבור בערבית. נסו בתור התחלה לשלב תוך כדי שיחה מילים בערבית. זה יכול להיות מילה אחת או שתיים במשפט. אולי בהתחלה זה ירגיש לכם קצת מצחיק. נסו להתחיל עם הסביבה הטבעית שלכם, חברים או משפחה ואמרו משפטים כמו "פתח בבקשה את ה"בָּרַאד" (מקרר) ותביא לי מים". ככל שתשלבו יותר מילים חדשות שלמדתם, תצליחו להטמיע אותן בצורה יעילה יותר. בנוסף משמעות המילה תהיה לכם מאוד מובנת מכיוון שתשתמשו בהן בסיטואציות שונות אשר מתאימות לאותן המילים.

תנו לחבר לבחון אתכם –

פשוטו כמשמעו. תנו למישהו אחר לבחון אתכם על המילים החדשות שלמדתם. נכון שאתם יכולים לבחון את עצמכם, להסתיר את התשובה ולבדוק אם אתם יודעים- אבל כאשר מישהו אחר בוחן אתכם, הלימוד והריכוז מקבלים חידוד נוסף. אם תמצאו חבר שגם הוא לומד ערבית (או כל שפה אחרת), בחנו אחד את השני והרוויחו כפליים!

והכי חשוב, קצת כל יום לאורך זמן –

בכל מה שנוגע לשינון אוצר מילים חדש יש הגיון די ייחודי. קצת כל יום ולאורך זמן. מה הכוונה? לא יעזור לכם לשבת 10 שעות ברצף ולשנן כמות גדולה של מילים בבת אחת. אחוז המילים שיצליחו להכנס לכם לראש לטווח הרחוק קטן מאוד. לעומת זאת, אם תחלקו את שינון אוצר המילים לקבוצות קטנות, תשננו אותן בין 5-10 דקות כמה פעמים כל יום וכל שבוע, התוצאות יהיו מדהימות! כאשר חוזרים על מילה כמה פעמים בהפרשים של כמה שעות ולאחר מכן בהפרשים של כמה ימים, אותן המילים נטמעות עמוק בתוך הראש ונשארות אתכם לתמיד.

לסיכום, שינון אוצר מילים זה בהחלט החלק הכי מאתגר כאשר לומדים שפה חדשה ועם זאת, אפשר להגיד שזהו החלק הכי חשוב ולכן שווה להשקיע בו מאמצים רבים! כחלק מהקורס השלם שלנו ללימוד ערבית מדוברת, חילקנו אוצר מילים שימושי אשר יש לשנן בכל אחד מ-25 השיעורים של הקורס. בנוסף עם הקורס מקבלים מילון עצום המונה 2000 מילים שימושיות, עם צורות הרבים שלהן והטיות הפעלים.

וזכרו, לא משנה איך אתם לומדים ערבית, העיקר שתעשו את זה בפנאן!

המאמר נכתב ע"י צוות "פנאן לדבר ערבית"

עברית וערבית אחיות עִבְּרִיֵה' וָעַרַבִּיֵה' אָחְ'וַאת

עברית וערבית שפות אחיות בדימוי של בני אדם

"כל מי שיודע לדבר עברית, יכול ללמוד לדבר גם ערבית ללא קושי רב" 

כמעט כל מי שחי בישראל מבין שעברית וערבית הן שפות דומות. כמעט בכל שיחת חולין דוברי עברית משלבים מילים ערביות ולהפך – גם אם שלא ביודעין.
אמנם רבים מבינים ששתי השפות דומות, אך רוב האנשים אינם יודעים עד כמה השפות עברית וערבית זהות.

לא במקרה שאפילו שמות השפות זהות כמעט לחלוטין:

עברית – ערבית

עִבְּרִיֵה' – עָרַבֵּיֵה'

ובעצם, שתי השפות כל-כך דומות עד שאנחנו מרגישים בנוח לצאת בהבטחה הבאה:

כל מי שיודע לדבר עברית, יכול ללמוד לדבר גם ערבית ללא קושי רב!

הבנת נכון.

כל אחד וכל אחת,
שיודעים לדבר עברית, יכולים ללמוד לדבר ערבית ללא קושי רב.

ונוכיח זאת בכמה הסברים.

ישנם שני קשיים עיקריים בלימוד שפה חדשה.

ראשון הוא שינון והטמעת מילים רבות ודבר שני הוא הבנת בסיס השפה,
או במילים פשוטות – היכולת להרכיב משפט בצורה נכונה.

לדוגמא, בלימודי השפה האנגלית, חוץ מהמילים החדשות אותן יש ללמוד,
יש צורך להבין את בסיס השפה וצורות הדיבור השונות.

אם בעברית אנו אומרים "הילד הגדול" באנגלית נגיד "The big boy".
אין שום דמיון או הגיון בין שני המשפטים ובעצם עלינו ללמוד את השפה האנגלית ממש מאפס.

לעומת זאת,
אם נרצה להגיד "הילד הגדול" בערבית, נגיד "אֵלְוָלַד אֵלְכְּבִּיר".

ילד = וָלַד כְּבִּיר = גדול וה"אֵל" אשר מצורפת בתחילת המילים היא מקבילה ל-"ה' הידיעה" בעברית.

שימו לב למילים:

ילד = וָלַד – שתי מילים מאוד מאוד דומות.

גדול = כְּבִּיר – בעברית אנו משתמשים בסלנג במילה "כָּבִּיר" במשמעות של משהו עצום. בעצם מקור הסלנג מגיע מערבית.

ולגבי בסיס המשפט, בעברית אנו מיידעים את המילה "ילד" בעזרת ה' הידיעה,
ולאחר מכן מיידעים גם את התיאור שלו בעזרת ה' הידיעה – "הילד הגדול".

אותם החוקים בדיוק פועלים גם בערבית!
אנו מיידעים את המילה "וָלַד" בעזרת "אֵל הידיעה" ולאחר מכן מיידעים גם את התיאור בעזרת אל הידיעה – "אֵלְוָלַד אֵלְכְּבִּיר".

אז כמו שהבנתם,
בשפה העברית והערבית יש מאות מילים דומות אחת לשניה מה שמאוד מקל על שינון אוצר מילים רחב בערבית.

למעשה, את המילים הבאות תוכלו לזכור לאחר קריאה אחת בלבד:

בית – בֵּית            אוכל – אָכֵּל

אגס – אָנְגַ'ס       ענבים – עָנַבּ

כלב – כָּלְבּ     אבטיח – בָּטִיחַ'ה'

ראש – רָאס         בצל – בָּצַל

אכל – אָכֵּל          קצר – קָצִיר

מים – מָיֵה'      תפוח – תֻפָאחַה'

ויש עוד המון המון מילים דומות כאלו.

כאשר יש כמות כה גדולה של מילים דומות בעברית ובערבית,
זה מאוד מקל על מי שדובר עברית לשנן מילים בערבית – ולהפך.

אז נכון שמילים דומות זה חשוב ומקל,
אך זה לא הדבר הכי משמעותי בקשר שבין עברית וערבית.

כמו שתראו בדוגמאות הבאות,
לשפה העברית ולשפה הערבית יש כמעט את אותם החוקים!

בסיס השפה כל-כך דומה שבעצם דוברי עברית לא צריכים ללמוד שום דבר מחדש,
אלא רק "להתאים" את המשפט אותו הם רוצים להגיד לשפה הערבית.

נראה כמה דוגמאות בעזרתן תוכלו להבין מצוין כיצד בא לידי ביטוי הקשר החזק שבין עברית לערבית.

  1. את "אֵל הידיעה" כבר הזכרנו קודם.
    "אֵל הידיעה" הוא המקביל בערבית של "ה' הידיעה" בעברית ובעצם החוקים פועלים אותו הדבר בדיוק.

    "הילד הגדול" = "אֵלְוָלַד אֵלְכְּבִּיר".
    כך גם בצירוף סמיכות: "בית המנהל" = "בֵּית אֵלְמֻדִיר"

  1. תָא מָרְבּוּטַה' – היא המקבילה בערבית ל- " ה " שהופכת שמות עצם לנקבה בעברית וגם היא נכתבת " ה' ".
    גם פה החוקים הם כמעט זהים לגמרי.

    לדוגמא,

בעברית נגיד: אני רעב/ אני רעבה,

בערבית נגיד: אָנַא ג'וֹעָאן/ אָנַא ג'וֹעָאנֵה'

או לחלופין, ילד גדול / בת גדולה = וָלַד כְּבִּיר / בִּנְת כְּבִּירֵה'.

  1. בעברית, כאשר נרצה להגיד משהו בריבוי, נוסיף סיומת "ים" לזכרים ו "ות" לנקבות.
    ובערבית – נחשתם נכון! החוקים כמעט זהים.

    לזכרים נוסיף את הסיומת "ין" ולנקבות את הסיומת "את".

בעברית: מורים / מורות

בערבית: מָעַלְמִין / מָעַלְמַאת

  1. הדוגמא הבאה היא לא פחות ממדהימה.

    כאשר נרצה בעברית (תקינה) לתת שייכות,
    נוסיף סיומות לפי הגוף אליו נרצה לשייך.

    כלומר, הבית שלי = ביתי, הבית שלךָ = ביתךָ וכו'.

כמעט ולא יאמן כמה אותן הסיומות דומות בעברית ובערבית:

ביתי – בֵּיתִי          כלבי – כָּלְבִּי

ביתךָ – בֵּיתָכּ       כלבךָ – כָּלְבַּכּ

ביתךְ – בֵּיתֵכּ       כלבךְ – כָּלְבֵּכּ

ביתו – בֵּיתוֹ         כלבו – כָּלְבּוֹ

ביתָה – בֵּיתְהָא

כלבָה – כָּלְבְּהַא

ביתנו – בֵּיתְנָא

כלבנו – כָּלְבְּנַא

ביתכם – בֵּיתְכֹּם

כלבכם – כָּלְבְּכֹּם

ביתם – בֵּיתְהֹם

כלבם – כָּלְבְּהֹם

כאשר החוקים של הטיות השייכות כל-כך דומים בעברית ובערבית,
אין פה שום דבר חדש ללמוד.

כל מי שדובר עברית פשוט יחשוב לעצמו כיצד עליו להגיד את השייכות בעברית,
ולאחר מכן ישתמש באותה הסיומת!

אין שום דבר חדש ללמוד – רק לתרגל ולהתרגל!

  1. כאשר נרצה להטות פעלים בעבר,
    נוסיף להם סיומת בסוף הפועל.

    כלומר, הלכתי, הלכת, הלך, הלכנו וכו'.
    מיד נשווה את הטיות הפעלים בעבר בעברית ובערבית ותוכלו לראות שגם פה – הסיומות הן כמעט אותן הסיומות בדיוק!

אני אכלתי = אָנַא אָכַּלֵת

אתה אכלת = אִנְתֵ אָכַּלֵת

את אכלת = אִנְתִי אָכַּלְתִי

הוא אכל = הֻוֵ אָכַּל

היא אכלה = הִיֵ אָכַּלַת

אנחנו אכלנו = נִחְנָא אָכַּלְנַא

אתם אכלתם = אִנְתוּ אָכַּלְתוּ

הם אכלו = הֻם אָכַּלוּ

שימו לב כמה הטיות הפעלים בעבר פועלים עם אותן הסיומות!

ומה עם פעלים בעתיד?

  1. בעברית כאשר נרצה להטות פעלים לעתיד,
    נשתמש באותיות אית"ן אשר מצטרפות לתחילת הפועל.

    אולי פה כבר לא תאמינו,
    אבל זאת האמת – גם בערבית משתמשים באותיות אית"ן וגם בערבית האותיות מצטרפות בתחילת הפועל!!

אני אוֹכָל = אָנַא אָכֹּל

אתה תאכל = אִנְתֵ תֵאכֹּל

את תאכלי = אִנְתִי תֵאכְּלִי

הוא יאכל = הֻוֵ יֵאכֹּל

היא תאכל = הִיֵ תֵאכֹּל

אנחנו נאכל = נִחְנָא נֵאכֹּל

אתם תאכלו = אִנְתוּ תֵאכְּלוּ

הם יאכלו = הֻם יֵאכְּלוּ

בערבית מדוברת אנו נוסיף את האות "ב" בתחילת הפועל כך שהפעלים ישמעו "אָנַא בָּאכֹּל", "אִנְתֵ בְּתֵאכֹּל", הֻוֵ בְּיֵאכֹּל" וכו'.

לסיכום: אם נסתכל על כל הדברים הדומים בין שתי השפות עברית וערבית,
נראה מצד אחד שיש המון מילים זהות ומצד שני חוקים שפועלים כמעט אותו הדבר.

לכן אנו מצהירים שוב בלב שלם: כל מי שיודע לדבר עברית יכול ללמוד לדבר גם ערבית ללא קושי רב!

בעצם כל מי שדובר עברית כבר יודע מאות מילים בערבית וכבר משתמש ברוב חוקי השפה.
כל שנותר לו לעשות זה להפנים כיצד עליו להתאים את החוקים לשפה הערבית – ולתרגל.

ועכשיו כבר מאוד ברור מדוע עברית וערבית אחיות = עִבְּרִיֵה' וָעַרַבִּיֵה' אָחְ'וַאת